הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - העברת האשפוז הסיעודי לאחריות קופות החולים):
האשפוז הסיעודי אינו כלול כיום בסל שירותי הבריאות שבאחריות קופת החולים, והוא ניתן על ידי משרד הבריאות. קבלת הסיוע במימון האשפוז הסיעודי כפופה למגבלות תקציב המיועד לנושא במשרד הבריאות (ה"קודים") וכרוכה בתקופות המתנה משמעותיות עד למימוש הזכאות. בנוסף, השירות ניתן בכפוף לתשלום השתתפות עצמית של המתאשפז ובני משפחתו, היכולה להגיע לאלפי שקלים בחודש. פיצול האחריות לטיפול הרפואי בין קופות החולים ומשרד הבריאות פוגע ברציפות ותיאום הטיפול הרפואי הכולל, יוצר כפילויות בתחומי שירות שונים ומחסור באחרים וגורם ל"טרטור" החולה הקשיש ובני משפחתו. הימצאותו של השירות באחריות משרד הבריאות מכפיפה את הזכאות לשירות למסגרות ואילוצי תקציב (קודים) ומנציחה את תור ההמתנה הארוך הקיים כיום. בשל חסרונות אלה, מוצע להעביר את האחריות לטיפול בחולה הסיעודי ותשוש הנפש מידי משרד הבריאות לידי קופות החולים במסגרת התוספת השניה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי. מהלך זה ישפר את הרצף הטיפולי ואיכות השירות לחולה הקשיש, יגדיל את התמריצים לרפואה מניעתית לשיקום ולאבחון וטיפול מיטבי בתחלואה כרונית וייעל את התהליך הטיפולי לכל אורכו.
הצעת חוק הביטוח הלאומי (אי שלילת זכאות לגמלת הבטחת הכנסה למקבלי קצבת שירותים מיוחדים ובני משפחתם):
בחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980, מוגדרת "הכנסה" בסעיף 9 בו ככוללת כל גמלה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי. חוק הבטחת הכנסה אינו מאפשר תשלום גמלת הבטחת הכנסה לנכה, או לבן משפחה המתגורר עמו, במידה ואותו אדם מקבל קצבת שירותים מיוחדים לטיפול אישי בו ולעזרת בית לשירותו האישי ולמשק ביתו. הצעת חוק זו נועדה לתקן את המצב הקיים ולאפשר תשלום גמלת הבטחת הכנסה גם למי שמקבל קצבת שירותים מיוחדים.
הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - ביטול תקופות אכשרה במעבר בין קופות החולים):
כיום, מבוטח העובר מקופת חולים אחת לקופת חולים אחרת אינו יכול להוסיף ולהיות עמית בתכנית השב"ן של הקופה שעזב, ואם יבקש להצטרף לתכנית השב"ן של הקופה שהוא עובר אליה, הוא ייאלץ להמתין פרק זמן הקרוי תקופת אכשרה, עד שיוכל להשתמש בשירותים הרפואיים הכלולים בתכנית השב"ן. לפי דו"ח מבקר המדינה לשנת 2005, מבוטחים רבים, שהם עמיתי שב"ן, עלולים להינזק עקב המעבר מקופה לקופה ועל כן, יימנעו מלעבור. מטרת הצעת החוק לבטל, כאמור, את תקופת האכשרה במעבר בין תכניות השב"ן של קופות החולים ועקב כך להגביר את התחרות בין קופות החולים ולהיטיב עם המבוטח.
הצעת חוק העונשין (תיקון - החמרת הענישה על עבירות כלפי אנשי צוות רפואי):
לאור התופעה ההולכת וגוברת של גילוי אלימות מצד מטופלים ובני משפחותיהם, כלפי סגל בתי החולים ומרפאות החולים, על רקע החלטותיהם המקצועיות, מבקשת הצעת החוק להחמיר את ענישת התוקפים עד ל-6 שנות מאסר ולקבוע רף מינימאלי של ענישה העומד על 6 חודשי מאסר וזאת, מתוך גישה של אפס סובלנות כלפי תופעה זו. מטרת הרתעת התוקף הפוטנציאלי, על ידי החמרת הענישה, היא להביא לצמצום תופעת האלימות כלפי מטפלים.
מליאת הכנסת הצביעה נגד אישור הצעת החוק וזו הונחה בשנית על שולחן הכנסת.
הצעת חוק עסקאות עם גופים ציבוריים (תיקון - אכיפת חוקי עבודה והתקשרות עם מפרי חוקי עבודה):
רבות מהחברות שמפרות חוקי עבודה מספקות שירותים לגופים ציבוריים ומקבלות בתמורה כספים ממשרדי ממשלה, מתאגידים ציבוריים ומעיריות. הצעת חוק זו אוסרת על הממשלה לתקשר חוזית עם ספק שהפר כל חוק מחוקי העבודה - בין אם הורשע על כך בהליך פלילי ובין אם נקנס בהליך מנהלי.
הממשלה התנגדה להצעת החוק והיא לא אושרה בקריאה טרומית ביום ה-11.7.2007.
הצעת החוק הונחה מחדש על שולחן הכנסת.
הצעת חוק יסוד: זכויות חברתיות:
הצעת חוק יסוד זכויות חברתיות הינה לבנת יסוד בפילוסופיה של מדינת הרווחה המודרנית. הצעת החוק באה להבטיח ארבעה עקרונות חברתיים ראשונים במעלה: א. שלכל תושב במדינה תהיינה זכויות חברתיות בסיסיות בהן: הזכות לקיום אנושי ורווחה חברתית, בכפוף למגבלות כלכליות סבירות ובלבד שעקב מגבלות אלו לא ייווצרו במדינה פערים חברתיים שאינם סבירים. ב. זכות ההתאגדות של העובדים שהיא זכות דמוקרטית ובסיסית. ג. זכות השביתה, שהיא לבנת יסוד בזכויות העובדים. ד. עקרון השוויון בעבודה ללא הבדל גזע, לאום, מין ודת.
הממשלה התנגדה להצעת החוק והיא לא אושרה בקריאה טרומית ביום ה-18.7.2007.
הצעת החוק הונחה מחדש על שולחן הכנסת.
הצעת חוק נציבות זכויות אדם:
בישראל ניכר חסרונו של גוף ממלכתי ציבורי המופקד על קיום ואכיפה של נורמות וחוקים בתחום זכויות האדם. הצעת חוק זו מבקשת להקים נציבות זכויות אדם שתענה על הצרכים המיוחדים בכל הנוגע לקידום ואכיפה של זכויות אדם במדינת ישראל. תפקידיה של הנציבות יכללו: דווח לממשלה, בחינת התאמה של חקיקה מקומית לאמות מידה בינלאומיות בהגנה על זכויות אדם, חינוך וקידום מודעות לזכויות אדם, טיפול ובירור תלונות על הפרות זכויות אדם ושיתוף פעולה עם גופים בינלאומיים.
הממשלה התנגדה להצעת החוק והיא לא אושרה בקריאה טרומית ביום ה-12.7.2006.
הצעת החוק הונחה מחדש על שולחן הכנסת.
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - גמלת ניידות):
הצעת חוק זו מבקשת לתקן את המצב הקיים בו המוסד לביטוח לאומי איננו יכול להעניק הטבות לנכה שעבר את גיל 65 וכך אנשים שהפכו נכים לאחר גיל 6 5הופכים לנטל כלכלי על החברה במקום לזכות בהטבה סוציאלית. הצעת החוק קובעת שאדם המוגבל בניידות ומלאו לו 65 שנה יהיה זכאי להטבה סוציאלית והשתתפות בהוצאות ניידות עקב נכותו.
הממשלה התנגדה להצעת החוק והיא לא אושרה בקריאה טרומית ביום ה-27.12.2006.
הצעת החוק הונחה מחדש על שולחן הכנסת.
הצעת חוק חלוקת זכויות פנסיה בין בני הזוג:
החוק והפסיקה בישראל הכירו זה מכבר בזכויות הפנסיה, שצבר אחד מבני הזוג, כנכס משותף של בני הזוג, במידה ונצבר במהלך החיים המשותפים. למרות זאת, חוקי הפנסיה ממשיכים להתייחס לזכויות הנצברות כאל זכויות בלעדיות של העמית שעל שמו נצברו. הצעת חוק זו באה לשנות את המצב ולאפשר חלוקה אמיתית של זכויות פנסיה כחלק מפירוק השיתוף בין בני זוג. הצעת החוק יוצרת חלוקת רוחב של הזכויות, באופן שיותיר בידי כל אחד מבני הזוג "תיק" פנסיה עצמאי, אותו הוא יוכל להמשיך לנהל ואף להוסיף ולצבור בו זכויות.
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תשלום גמלה לילד נכה):
המתכונת החוקית הקיימת באשר למתן גמלאות לילדים נכים בחוק הביטוח הלאומי יצרה מצב בו ילדים עם נכויות קשות נשארו ללא גמלה, בעוד שיש קבוצות מסוימות של ילדים זכאי גמלה המקבלים אותה, למרות שדרגת נכותם ורמת העומס על המשפחה קטנים יחסית. לפיכך נדרשים שינויים מהותיים בחוק, אשר יתוו קריטריונים על-פיהם תינתן גמלה במקרים הקשים ביותר מבין הילדים הנכים המעוכבים התפתחותית והמהווים נטל טיפולי וכלכלי על המשפחה. הצעת חוק זו קובעת, כי הגמלה צריכה להינתן לילדים עם נכויות קשות ו/או מחלות ממושכות קשות, לפי קריטריונים תפקודיים בתחום המוטורי, הקוגנטיבי, ההתנהגותי וההסתגלותי או קריטריונים הקשורים במידת העומס המוטל על המשפחה. כמו-כן, נקבעה זכות ערעור על החלטתה באשר למתן גמלה לפי חוק זה. עוד נקבע, כי הזכאות לגמלה היא של הילד עצמו, ולא חשוב מהו מעמדו או מעמדם של הוריו בישראל (תושב, עולה). כמו-כן, הוסרה המגבלה, לפיה נשללה זכאותו של ילד לגמלה לפי חוק זה, כאשר הוא נמצא אצל משפחת אומנה.
הממשלה מתנגדת להצעת החוק.
הצעת חוק זכויות התלמיד (תיקון - הזכות להיבחן בבחינת בגרות ללא תשלום):
לפי חוק זכויות התלמיד, התשס"א-2000, זכאי כל תלמיד להיבחן בבחינת בגרות ממשלתית המתקיימת במוסד החינוך שבו הוא לומד אלא אם כן לא עמד בתנאים שקבע שר החינוך בהתייעצות עם ועדת החינוך והתרבות של הכנסת. מאחר שכיום גובה משרד החינוך תשלום עבור הזכות להיבחן, מוצע לקבוע באופן מפורש בחקיקה כי הזכות להיבחן בבחינות בגרות תהיה בחינם, על מנת שכל תלמיד יוכל לגשת לבחינות, מבלי להתחשב בשיקולים כלכליים כלשהם.
הממשלה מתנגדת להצעת החוק.
הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון משך כהונת רב עיר):
הצעת חוק זו באה לתקן את המצב הנהוג היום לפיו רב עיר נבחר מכהן בתפקיד ציבורי, אולם ע"פ החוק והתקנות הנהוגים כיום, כהונתו אינה מוגבלת בזמן. האינטרס הציבורי מחייב תחלופה במכהנים בתפקידים ציבוריים, ועל כן מוצע להגביל את משך הכהונה של רב עיר לתקופה שלא תעלה על עשר שנים.
הצעת חוק המועצה לביטחון חברתי וכלכלי:
ממשלות ישראל, והכנסת בעקבותיה, מקבלות החלטות באשר לכלכלת מדינת ישראל בהתבסס על ניתוחים וניירות עמדה, המתגבשים ומוגשים על-ידי משרד האוצר ובנק ישראל, רובן ככולן. בשנים האחרונות התברר, לא פעם, כי תחזיות והערכות משרד האוצר התבדו ובהתאם, הצעות האוצר, אשר הפכו לחוקים בספר החוקים, היו בעלות השפעה שלילית על כלכלת ישראל. הרציונל העומד בבסיס הקמת המועצה הינו, כי קבלת ההחלטה הטובה ביותר, בכל נושא ככלל, ובנושאים חברתיים וכלכליים בפרט, יכולה להיעשות רק על בסיס של בחינת אלטרנטיבות שונות לפעולה ובחינת חלופות אלה זו לצד זו. המועצה לביטחון חברתי כלכלי, כדוגמת המועצה לביטחון לאומי, תהיה הגוף המקצועי, אשר יהא אחראי על בחינת הצעות משרד האוצר, אשר יש בהן כדי להשפיע על היבטים חברתיים וכלכליים, ותהא אחראית לגיבוש הצעות חלופיות, במידת הצורך, לעמדות והצעות משרד האוצר. בנוסף, תהווה המועצה גוף מייעץ בתחומים אלה לממשלה, שריה וחברי הכנסת. הממשלה מתנגדת להצעת החוק.
הצעת חוק האזרחות (תיקון - מתן אזרחות לקרובי נפגעי איבה):
מוצע להעניק אזרחות לקרובים מדרגה ראשונה של נפגעי איבה, על מנת שיוכלו לסעוד את הנפגע ולעזור לו במקום שכספי פיצויים לא יועילו, וכן לאפשר לקרובים השכולים להצטרף למדינת ישראל כאזרחים. הצורך בהצעת חוק זו התעורר עקב צעדים שנעשו לגירוש הורים של נפגעים בפעולות טרור.
הצעת חוק האזרחות (תיקון התאזרחותו של קטין אשר הוריו קיבלו אזרחות ישראלית מכוח השבות):
הילדים הקטינים של עולים חדשים אשר מגיעים יחד עם ההורים או מצטרפים אליהם בשלב מאוחר יותר, כאשר הילדים עצמם אינם זכאי שבות, וכן הילדים הקטינים של אזרחים זרים אשר נמצאים בשלב התאזרחות בעקבות נישואים לאזרחים ישראליים, לא תמיד זכאים לקבלת אזרחות ישראלית. לא פחות בעייתית היא כניסתם של ילדים קטינים של מי שנשואים לאזרחים ישראלים ומגיעים ארצה במסגרת איחוד משפחתם. התיקון קובע שתוסדר זכאותם של הילדים לאזרחות ישראלית ללא תנאים מוקדמים כגון כניסה בו-זמנית ארצה עם ההורים והמצאות בחזקת ההורים בשנתיים שלפני הכניסה, לא תהיה גם עילה למשרד הפנים למנוע את כניסתם ארצה, היות ומניעת כניסתם נובעת מהחשד כי בהמשך יוותרו הילדים ללא מעמד חוקי בישראל וישהו כאן שנים רבות באופן לא חוקי.
הממשלה מתנגדת להצעת החוק.
הצעת חוק העונשין (תיקון - איסור שידול לחזרה בתשובה):
לנוכח התרבות של מקרים בהם גופים דתיים שונים בישראל משדלים קטינים לחזור בתשובה, בין היתר באמצעות פעילות והפצת חומר הכולל איומים בבתי ספר, מוצע לאסור בחוק העונשין פעולות ישירות או עקיפות של מי שפועל מטעם גופים כאלה במטרה לשדל קטינים לחזור בתשובה. מבחינה מעשית שידול לחזרה בתשובה דומה לשידול להמרת דת, שהאיסור עליו קבוע בסעיף 368 (ב) לחוק העונשין. ההצעה מתייחסת לשידול קטין, שבדרך כלל דעותיו ואמונותיו מגובשות פחות משל אדם בוגר, לשנות אתת אמונתו ולהפוך מאדם חילוני לדתי, דבר שמן הראוי שישקול בינו לבין עצמו ללא כל לחץ או פיתוי חיצוניים.
הצעת חוק זכויות עובדים במסגרת הבראת חברה:
המצב הכלכלי במדינת ישראל בעת האחרונה הביא לקריסתן של עשרות חברות במשק המקומי וחייב חברות רבות לעבור תהליכי ייעול. חוק זה מבקש לעגן את זכויותיהם של עובדים בחברה המבקשת לעבור תהליך הבראה ולהשתקם, כך שזכויות העובדים יאוזנו באופן אופקי אל מול זכויותיהם של הנושים המבוטחים והנאמן.
הצעת חוק לתיקון פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פיטורין) (תיקון - פטור מארנונה למסגרות שיקום נכי נפש):
מערך השיקום בשרותי בריאות הנפש במשרד הבריאות קונה שירותי שיקום עבור אנשים עם נכות נפשית. בדרך כלל האחריות על השיקום לטווח ארוך (מעבר לשיקום הרפואי) מוטלת על משרד הרווחה בכל סוגי הנכויות. בכל נושאי הרווחה כולל שיקום נכים, הנמצאים בזיקה למשרד הרווחה, ההפעלה היא באמצעות השלטון המקומי, אשר גם משתתף ב- 25% מעלות ההפעלה. השתתפות זו נמנעת מתחום שיקום נכי הנפש, דבר המפחית המשאבים העומדים לרשותם ומפלה אותם ביחס לנכים אחרים. חוק זה, בא לפצות באופן חלקי את נכי הנפש, על ידי כך שהרשויות לא יגבו ארנונה ממסגרות אשר מספקות שירותי שיקום לנכי נפש בהתאם לחוק לשיקום נכי נפש בקהילה 2000. החוק אינו מבדיל בין מסגרות המופעלות על ידי גורם פרטי או מלכ"ר היות והתשלום של משרד הבריאות עבורם זהה.
הצעת חוק לתיקון פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פיטורין):
המגמה המסתמנת בשנים האחרונות הנה שיקום הנכים בכללותם על ידי שילובם בקהילה. שילוב בקהילה בעיקרו מורה אף על מתן הזדמנות לנכה לפרנס את עצמו ובני משפחתו באופן עצמאי. נכים המוגדרים כבעלי 150 אחוזי נכות, ואשר נקבעה להם קצבה מיוחדת על ידי המוסד לביטוח לאומי הנם קבוצה קטנה מאוד באוכלוסייה אשר חשוב לעודדה ולתמוך בה. מתן פטור מארנונה לעסק של נכה מקבוצה זו, הנו תמריץ שמאפשר ונותן הזדמנות לעסק כגון זה להתקיים ואף להפיק רווחים.
הצעת חוק לתיקון פקודת הסטטיסטיקה (איסוף נתונים על פי מגדר):
לא תמיד נעשה פילוח של הנתונים הנאספים על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על פי מגדר, דבר הנחוץ במיוחד להבנת מגמות בחברה הישראלית ולגיבוש מדיניות בקשת רחבה של תחומים. מוצע לקבוע את איסוף הנתונים המגדרי בחוק מסיבות מהותיות ובכדי להתאים את מאגר הנתונים של ישראל למאגרים רבים ברוב העולם המתועש. הממשלה מתנגדת להצעת החוק.
